קייס מתכת בע"מ נ' תעשיות מתכת מושב שתולה בע"מ

החלטה

בפניי שתי בקשות מטעמה של הנתבעת (להלן: "המבקשת") האחת לתיקון כתב ההגנה והשנייה, בקשה לחייב את התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

באשר לבקשה לתיקון כתב ההגנה:

בעניין זה מבוקש לאפשר את תיקון כתב ההגנה באופן כזה שתתווסף לו טענת קיזוז כנגד כתב התביעה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה, יש לדחות את הבקשה שכן חלק מהסכומים לגביהם טוענת הנתבעת לזכות קיזוז כלל אינם קשורים לפרויקט נשוא התביעה ותיקון כתב ההגנה בשלב זה יכביד על ניהול ההליך.

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים לעניין זה, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לתיקון כתב ההגנה.

גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, שכן התיקון נועד לאפשר לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת.

בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את הנספחים לבקשה כמו גם את טענות המשיבה- התובעת בעניינם, סבורני כי יש בתיקון האמור בכדי לפרוש בפני בית המשפט את המסכת העובדתית המלאה ולסייע לו להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ככל שאכן יתברר בסופו של יום כי המבקשת הכבידה על ניהול הדיון שלא לצורך, הרי שתהא לכך נפקות בדמות פסיקת הוצאות הולמת. יובהר כי ככל שתבקש המשיבה – התובעת להעלות טענות כנגד כתב ההגנה המתוקן , לא תישמע טענת המבקשת – הנתבעת בדבר הרחבת חזית אסורה.

אשר על כן, אני מתירה את הגשת כתב ההגנה המתוקן המצורף כנספח ה' לבקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה.

באשר לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה:

סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 קובע: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה... אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט... לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין... אלא אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה... בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

למקרא סעיף זה עולה כי כאשר התובעת הינה חברה בע"מ, נקודת האיזון נוטה לטובת הנתבעת כך שעל החברה התובעת מוטל נטל ההוכחה להוכיח שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת באם תידחה התביעה.

תנאי מספיק לחיוב חברה תובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות אם תדחה תביעתה, הינו חוסר יכולתה לשלם את ההוצאות וכאמור הנטל לסתור הצורך בהפקדת ערובה, מוטל על החברה, שכן בידה מצוי המידע הרלבנטי על מצבה הכלכלי ובנקל יכולה הייתה להביא ראיות שיהא בהם כדי לסתור את הטענה האמורה.

בש"א (ירושלים) 5425/07 יצחק גולדשמיד ואח' נ' חב' אליה ה.ב.מ.ע.א השקעות בע"מ, תק-מח 2007(3), 3430; בש"א (ירושלים) 1327/06 מדינת ישראל נ' עתיר בע"מ, תק-מח 2006(4), 851;

ת"א (חיפה) 645/05 אחים טופז יהלומים ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' תק-מח 2006(1), 4927; בש"א (חיפה) 947/07 משק אחים צוריאל בע"מ נ' יובל דותן ואח', תק-מח 2007(1), 11550).

לעניין זה התייחסה כב' השופטת גילאור בבש"א (חיפה) 6191/04 POLSKA ZEGLUGA MORSKA ואח' נ' החברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ ואח' . תק-מח 2006(1), 1212:

"הבהיר המחוקק כי הנטל להוכיח את יכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע מוטל על כתפי החברה עצמה, ככל הנראה מן הטעם שהמידע הרלוונטי למצבה הכלכלי של החברה מצוי בראש ובראשונה בידיה. לפיכך, מקום בו נותרו כפות המאזניים מאוזנות לענין זה ייטה בית המשפט לחייב את החברה במתן ערובה, אלא אם יסבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת".

בענייננו, מעיון בבקשה ובנספחיה עולה כי המשיבה, חברה בע"מ, מופיעה אצל רשם החברות כ"מפרת חוק" בגין אי תשלום אגרות שנתיות והדירקטור ובעל המניות היחיד בחברה מר סולימאן קייס הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, בשניים מבין תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים כנגדו. עובדות אלו לא נסתרו על ידי המשיבה בתגובתה. זאת בניגוד לטענת המבקשת בכל הנודע לשעבוד לטובת בנק ערבי ישראלי, אשר בגינה טרחה המשיבה והמציאה מכתבו של בנק ערבי ישראלי בדבר הסרת השעבוד. כאמור, הנטל להוכיח יכולתה של חברה לשאת בהוצאות הנתבע, מוטל על כתפי החברה עצמה. היה על המשיבה לכל הפחות לצרף תדפיס מעודכן של רשם החברות, אשר בין היתר היה מבסס עוד יותר את טענתה לעניין הסרת השעבוד או אסמכתאות אחרות מהן ניתן ללמוד על מצבה הכלכלי של המשיבה נכון להיום.

בנסיבות אלו, ברי כי המשיבה לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, להוכיח כי מצבה הכלכלי יאפשר לה לשלם את הוצאות המבקשת, באם תידחה תביעתה.

בהקשר זה אציין כי בנסיבות בהן מבקשת המשיבה להמיר את הערובה בהתחייבותה של אשת מנהל המשיבה דינה קייס ללא שצרפה לבקשתה תצהיר מטעמה של הגב' קייס ואסמכתאות אשר יעידו על מצבה הכלכלי, אין בהפקדת התחייבות כאמור בכדי להוות חלופה ראויה להפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות המבקשת.

משקבעתי כי המשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי תוכל לעמוד בתשלום הוצאותיה של המבקשת במקרה ותביעתה תידחה, אבחן כעת האם קיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות המצדיקות אי חיוב המשיבה בהפקדת ערובה.